מקור משנה פסחים ט׳:ד׳
4 הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְטֻמְאָה, לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. וְאִם אָכְלוּ, פְּטוּרִים מִכָּרֵת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר אַף עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ:
פירוש תוספתא כפשוטה על פסחים ט׳:ד׳
4 21. נתערבו בתודה ירעו וכו'. כלומר, שהרי פסח ותודה אינם שוים לא במתן דמים ולא בזמן אכילתן, ותודה טעונה לחם וכו'. ולפיכך אי אפשר להקריב אותן. ועיין להלן זבחים פ"ח ה"ח.
5 23-24. קרבה תודתו יביא בדמיה תודה אחרת. עיין בתוספתא זבחים הנ"ל ובר"מ פ"ו מה' פסולי המוקדשין ה"י ובהשגות ובכ"מ שם.